המלצות וסיפורים אישיים

סיפורים אישיים - טיפולי פוריות

אני לקחתי גלולות למניעת הריון הרבה זמן. אף אחד לא אמר לי, שזה יכול לגרום לי לבעיות. לא חשבתי על זה בכלל, כי כולם לוקחים, ולאף אחד לא קורה כלום. כלומר, עכשיו אני יודעת, שזה לא ככה, אבל אז לא חשדתי בכלל.
כשאני התחתנתי, הפסקתי לקחת גלולות וחשבתי שאכנס להריון, אבל כלום לא קרה. חיכינו כמה חודשים, לא קרה כלום. אז הלכתי לרופא נשים, הוא עשה לי בדיקות שונות. בקיצור, בגלל הגלולות שום דבר לא עבד אצלי ולא יכולתי להרות לבד.
אז נתנו לי טיפול בהורמונים. בגלל ההורמונים האלה אני הרגשתי פשוט נורא! היה לי כל-כך רע, שממש לא יכולתי לעשות כלום, רק סבלתי.
מאד השתדלתי, אבל לא יכולתי להחזיק מעמד יותר, אז רופא עשה לי הפסקה. אחר-כך המשכתי שוב עם התרופות האלה. התחלתי לקבל מחזור, אבל לא נכנסתי להריון ונורא סבלתי מכל ההורמונים שהכניסו אלי.
בגלל שכל-כך סבלתי, אני סירבתי להמשיך וללכת להפריה מלאכותית. אז המליצו לי לחפש אם פונדקאית.
אז מישהי המליצה לי ללכת ליעל.
 
לא שנורא האמנתי במה שסיפרו לי, אבל גם לא היה לי מה להפסיד והלכתי.
זה לקח זמן, אבל הרגשתי כל הזמן מעולה והעיקר – בסוף נכנסתי להריון!
הריון היה בסדר. עם כל בעיה שהייתה צצה – הייתי פונה ליעל, והייתה תמיד עוזרת. כל מה שסיפרו לי עליה היה נכון!
יעל גם תמיד הייתה זמינה עבורי. אני חושבת, שאין עוד מישהו, שאפשר להתקשר אפילו בלילה – ולקבל כל תמיכה ותשובה ועזרה, ואין סוף סבלנות – הכול.
היא גם הייתה מוכנה לנסוע איתי לחדר לידה לעזור גם שם, אבל בסוף ילדתי בשבת, ויעל דתייה, אז לא יכולתי ליצור איתה קשר בשבת. אבל הכול עבר בסדר גמור. היה מאד חווייתי.
עכשיו אני הכי מאושרת בעולם.
אני אמא.
ליאת

טוב, אז אני הייתי בסיפור של אי-פריון וכבר לא כל-כך כוויתי להיות אמא, כי משחר ילדותי קיבלתי תרופות הורמונאליות. הייתי בטיפולים, הייתי גם בדיקור אצל מישהו אחר. הבנתי כבר שאין תקווה.
בקיצור, תודה רבה רבה ליעל על התקווה, שהיא נתנה לנו, על הטיפול, על היחס החם ועל הגברת שקיבלנו! ילדה שלנו היא קסם אמיתי! אנחנו נהנות ביחד מאוד מאוד.
היא משתנה ממש מיום ליום, ואנחנו יושבים ומתסכלים בפליאה בנס המקסים הזה שקרה לנו בזכות יעל.
מאד רציתי להניק טאת הגברת, ובהתחלה זה לא הלך, אבל יעל עזרה גם כאן.
אני מניקה, וזה תענוג לא נורמאלי ושמחה גדולה. ילדה עולה יפה טפו טפו טפו, והתחושה היא נהדרת.
יעל מיוחדת, מקסימה ומגניבה – סליחה על המילה, אני פשוט לא מוצאת לה תחליף.

(אבל קצת קשה לי עם עניין הפרסום של תמונות באינטרנט. קצת מלחיץ אותי שהתמונה של הילדה שלי תהיה ככה חשופה לעין כל.)
רינת

טוב, זהו סיפור שלי בקצרה.
אני בת 38, ניסיתי להרות כמעט שש שנים. בהתחלה ׳טבעי" ומשלא הצלחנו- עברנו לטיפולים. עשינו ארבע הזרעות ושבע ivf, מתוכן אחת של מוקפאים ולא הצלחנו.
אחרי הטיפול החמישי החלפנו רופא.
עשינו גם דיקור
מיותר לציין שהייתי מיואשת.
הלכנו לאימוץ.
ואז המליצו לי על יעל. היא לא הבטיחה כלום, אבל נשארנו, כי כבר עשינו כל-כך הרבה דברים. אז מה יש להפסיד?
ועכשיו אני בהריון. וזה מתקדם טוב. היתה סכנת הפלה, אבל יצאתי מזה. יעל אומרת, שגם אם אלד עכשיו, לפני הזמן, -יהיה לי תינוק. אני מאמינה לה.
נטלי

סיפורים אישיים - אדנומה של פרוסטטה

אני עדיין מרוגשת מהסיפור האחרון שחוויתי לגבי נושא שאני הולכת לספר לכם.שמחתי מאד לסייע לו.
לקליניקה שלי הגיע איש ציבור צעיר, נשוי, מאד פעיל, שסבל מהגדלת הפרוסטאטה – בלוטה ערמונית. הטיפול שהציעו לו בקופת חולים לא עזר, הבעיה החמירה ממש מיום ליום, הבלוטה גדלה למימדים כאלה, שצינור השתן הפסיק לפעול כלל, והאיש הלך עם קטטר ושקית. קל להבין את גודל סבלו ומבוכתו, בהם היה חי. תוסיפו עוד את חוסר הבנת הבעיה מצד משפחתו ותבינו, עד כמה סבל האדם. הוא הגיע מיואש, מדוכה ומפוחד מהתחזית. הטיפול היחידי שהציעו לו היה ניתוח הסרת הערמונית, כאשר תוצאת הלוואי הטבעית של הדבר – עקרות בלתי הפיכה. והוא רצה ילדים.
מאד הזדהיתי איתו. מאד ריחמתי עליו.
הטיפול היה משולב. אני תמיד משלבת שיטות טיפול שונות: זה מגביר את אחוזי ההצלחה של הטיפול ומזרז את קבלת התוצאות. בפרוסטטה טיפלתי בשילוב דיקור, הומיאופתיה, צבע וקריסטלים. במקביל הוא קיבל טיפות לאיזון רגשי, בו היה מאד זקוק.לשמחתי, כבר אחרי הטיפול השלישי בדיקור הרופא המטפל שלו הסכים להוריד את הקטטר. קשה לשכוח את הקול שלו בטלפון, בו הוא בישר לי: "יעל. הורידו לי קטטר".הוא ניסה להיות רגוע. אבל שמעתי בקול שלו חיוך. ואשר. הוא נשמע כאילו יחזיר שפופרת ויתחיל לקפוץ, אם לא יראו.הורדת קטטר שיפרה מיידית את ההרגשה הכללית שלו, את שלום הבית שלו ואת האמון שלו בהצלחת הטיפול.
אימון בטיפול ובמטפל הינם תומכי טיפול חשובים למטופלים רבים. אכן, הטיפול זרם, מצבו השתפר מיום ליום ונכון להיום האיש כבר אינו מוגבל כלל ומרגיש טוב, אף שממשיך לקבל טיפות הומיאופתיות. מאד שמחתי לעזור לו.

המלצות

דילוג לתוכן