"תה מחזק את הרוח, מרכך את הלב, מבריח את העייפות, מעורר את המחשבה ומפנה מקום לרוגע. תשתה אותו לאט, ואז תרגיש שאתה מסוגל להתמודד עם הבעיות שבד"כ גורמות לך עצבות..."

/כתב יד סיני עתיק/

אגדה סינית מספרת שהקסיר הסיני שן-נון, הידוע כנותן חסות לחקלאות ולרפואה, נסע פעם בחיפוש אחר צמחי מרפא. היה לו סיר מתכתי גדול מלא מים. פעם הרוח הביאה כמה עלי תה והשליכה אותם אל תוך הסיר. הקיסר טעם את המשקה שהתקבל וכל-כך אהב את טעמו, שמאז לא שתה שום דבר אחר. כך, מספרת האגדה, התחיל התה לכבוש את העולם. זה קרה בשנת 2737 לפני הספירה.

היום מכירים את התה בכל מקום בעולם וקיימות מסורות שונות רבות לגבי השימוש בו. לאירופה הגיע התה בתור תרופה באמצע המאה ה-XVII. האנגלים, הפורטוגזים וההולנדים שהביאו את התה היללו פה אחד את סגולות הריפוי שלו. אחד האוהדים הראשונים של התה היה מלך צרפת לודוויג ה-XIV. הוא שמע שבזכות שתיית התה הסינים לא סובלים ממחלת גאוט ומשבץ, ודרש שגם הוא יטופל בתה. בעקבות המלך, מהר מאד כל הגברים בצרפת החלו לשתות תה לטיפול ומניעה של מחלת גאוט ושבץ. בניגוד למלך, מלכת צרפת לא התלהבה מהתה, כי טעמו הזכיר לה "תערובת קש עם זבל פרות". בעקבות המלכה, נשות צרפת העדיפו לשתות משקאות אחרים. רופאים רבים היו חסידים גדולים של התה. הרופא ההולנדי קורנליוס דקר טען שתה יכול לעזור אפילו לאדם שכבר נמצא עם רגל אחת בקבר. אבל כבר בתחילת המאה ה-XVIII אירופאים בכל מדינות אירופה התחילו לשתות תה פשוט לשם הנאה.

המלך האנגלי קרל ה-II לא אהב תה ואף רצה לאסור על היבוא שלו. נתיניו של קרל ה-II הביעו התנגדות כה נחרצת לאיסור זה, שהמלך פחד ואישר יבוא של תה, אך הטיל מיסים כבדים עליו. כתוצאה מכך הפך התה באנגליה יקר הרבה יותר מאשר במדינות אירופאיות אחרות. זה גרם לא רק לחגיגה של הברחות, אלא גם למנהג האנגלי לשתות תה מהול בחלב. כידוע, אנגלים לא נפרדים מהמסורות שלהם, כך שעד היום הם שותים תה מהול בחלב - וחבל, כפי שתראו בהמשך.

נכון להיום יש המון סוגים של תה, הנבדלים זה מזה בזמן האיסוף, בתוספים ובצורת העיבוד. נזכיר כמה מהם.

תה לבן אוספים מסוג מסויים של שיח התה. סוג זה של תה נחשב לאצילי. מתחילים לאסוף אותו במרץ-תחילת אפריל. האיסוף הוא ידני בלבד, מ-5 עד 9 בבוקר ורק אם מזג האוויר בהיר ורואים שמש. אם לא - מחכים ליום אחר. לעובדים באיסוף התה אסור לאכול שום, בצל, תבלינים ואלכוהול. אם בימי האיסוף יורד גשם או עולה רוח חזקה - כל היבול של אותה שנה הולך לאיבוד, ומחירי התה הלבן (שגם ככה גבוהים מאד) עולים עוד יותר. אוספים אך ורק ניצנים (לא אוספים עלים שכבר נפתחו) ורק ניצנים עם הרבה שיער לבן דק (פוך).

תה ירוק. זהו תה ותיק ביותר, סינים שותים אותו יותר מאלף שנה. ההסטוריה שלו החלה בימי שושלת מין, אז החלו להפריד בין עלים ישנים לצעירים ולעבד אותם בנפרד.

הסוג הותיק ביותר הוא Xihu Longjing ("באר של דרקון באגם המערבי"). זהו גם כנראה התה הפופולרי ביותר היום - ובצדק. בנוסף לכך שהוא טעים, הוא גם מלא באנטיאוקסידנטים, עוזר מאד בשריפת שומנים (ולכן נחוץ לכל דיאטת הרזיה), מיטיב עם כל מערכות הגוף ומוסיף חיוניות. הוא עשיר בחומרים שמונעים התפתחות של סרטן, יש לו אפקט אנטי-דלקתי והוא יכול להתגבר על זיהומי מעיים. הוא גם מנקה את כל מערכות הגוף מרעלים, ולכן נחוץ ביותר בכל ניקוי גוף או מערכת בגוף או איבר מסוים, וכן במקרים של זיהומים שונים (פטריות, חיידקים, וירוסים, תולעים). הוא גם מנקה את העור ולכן ניתן להשתמש בו לטיפול בעור בצורת רטיות. תה ירוק גם בולם קרינה ומשפר את פעילות המוח. הוא נחוץ גם במקרים של מחלות לב וכלי דם. הוא מרחיב את כלי הדם ומשפר את הספקת הדם למוח.

היום יש המון מחקרים על תה ירוק. נראה לי שזהו התה הנחקר ביותר. כך, למשל, יש מחקר המראה ששתיית 3 כוסות תה ירוק ביום גורמת לשיפור בדלקת מעיים, עלייה במשקל החולים וירידה בגורמים מעודדי דלקת. המחקר מומן ופורסם ע"י הארגון האירופאי לקרוהןוקוליטיס.

אך זה לא אומר ששאר סוגי התה פחות טובים, הם פשוט פחות נחקרו בינתיים.


התה מכיל חומרים פעילים רבים. בסוף המאה ה-XX היו ידועים 300 חומרים כאלה, לא כולם נחקרו - וגם לא כולם נמצאו.

חומרים עיקריים שידועים כרכיבים פעילים בתה הם:

  • טנינים
  • שמנים אתריים
  • אלקלואידים (במיוחד האלקלואיד המיוחד לתה - תאין)
  • חלבונים וחומצות אמינו
  • ויטמינים
  • פגמנטים ביולוגיים
  • חומצות אורגניות
  • מינרלים (כולל מלחי קליום, פלואור וזרחן)
  • פקטינים
כדי להגביר את התועלת משתיית התה יש להקפיד על כללים פשוטים:

  • לא לשתות תה קר
  • לא לשתות תה חם מידי
  • לא להכין את החליטה יותר מידי זמן
  • לא לחלוט את אותו התה מספר פעמים
  • לא לשתות את התה חצי שעה לפני או אחרי האוכל
  • לא לשתות תה שהוכן אתמול (וכל שכן שלשום...)
  • לא להוסיף תרופות ותוספי תזונה אל תוך התה
  • לא להשתמש בתה מקולקל (למשל, עלים עם עובש)
  • לשמור את כל הכלים להכנת התה נקיים ולמנוע מהם מ"להדבק" בריחות שונים
איחסון התה.

בבית יש לאחסן את התה מחוץ למטבח או במקום המיועד לו במטבח, השונה ממקום איחסון של מזונות אחרים. מומלץ שכלי האיחסון לתה יהיה קטן, כי ככל שיש יותר מרווח בין התה למכסה - כך התה יתקלקל מהר יותר.

פתיחת התה.

לא פותחים את התה לצד ירקות, במיוחד בצל ושום, דגים, קפה, וגם לא בידיים עליהן יש ריח של דלק, נפט, סבון, טבק, בושם... כל הדברים הללו הורסים את הארומה והטעם של התה.

מים לתה.

לאיכות המים יש השפעה מכרעת על איכות התה המתקבל.

מים לתה צריכים להיות נטולי ריח ו/או משקה. מי ברז, בהם בד"כ מורגשת מאד תוספת של כלור, מומלץ קודם להעמיד לכמה שעות בכלי פתוח עד שהכלור יתנדף.

דרישה נוספת למים לתה: כמות נמוכה של מינרלים בה. מים "קשים" המכילים הרבה מינרלים יש להשאיר לכמה שעות עד לשקיעת המלחים המיותרים - או להשתמש במרכך מים.

להכנת רוב סוגי התה, כולל תה שחור ותה ירוק, משתמשים במים בתחילת השלב השלישי של הרתיחה - כשמרוב בועות המים נראים לבנים, אך לפני שהבועות הללו מתפוצצות על פני שטח המים. יש סוגים של תה (למשל, תה לבן ותה צהוב) שדורשים דוקא הכנה במים בטמפרטורה של 80-60 מעלות.

תה מכינים על ידי חליטה: שופכים את המים על תה יבש ומחכים זמן מסוים. כמו טמפרטורת המים, גם זמן ההמתנה וכמות התה תלויים בסוג התה.

השפעת התה על גוף האדם מגוונת וחיובית. הנה רק כמה מההשפעות הללו, שבזכותם תה משמש לטיפול ולמניעה של מחלות ומיחושים רבים:

מערכת העיכול. תה מסדיר את פעילות מערכת העיכול. תאותנין הנמצא בתה הינו חומר בעל תכונות אנטי-חיידקיות ובנוסף הוא מסדיר את תנועתיות המעיים. יש מחקרים שמראים את יעילות התה בטיפול במחלות דיזנטריה וטיפוס. תה גם משפר ספיגה של מזינים וניקוי מערכת העיכול מפסולת.

מערכת הלב וכלי הדם. תה משפר את פעילות הלב, מרחיב את כלי הדם, מאזן את לחץ הדם ומונע ספסטיות של כלי הדם. כמויות גדולות של ויטמין P הן כנראה אחראיות לכך שתה שומר על חוזק וגמישות כלי הדם, מחזק את הכבד (וכתוצאה מכך משפר את איכות הדם ושומר על רמות גבוהות של ויטמינים בדם). מלחי ברזל הנמצאים בדם מגבירים את זרימת הדם. במחקרים סיניים עוד בשנות ה-80 נמצא שתה עוזר בהמסת קרישים בדם (טרומבים) ומאזן את רמות הכולסטרול בדם.

מערכת הנשימה. תה מעודד את הנשימה, ולכן שתיית תה מומלצת במחלות נשימה ובמחלות זיהומיות המלוות בבעיות נשימה. בנוסף לכך שהוא מטיב עם תהליך הנשימה, פועל התה גם כמחזק כללי ומוריד חום ע"י הזעה.

איברים אחרים בגוף. תה מנקה את הכליות ואת הכבד, מונע היווצרות אבנים בכליות, בשלפוחית השתן ובכיס מרה ומעודד את פעילות הכליות. הוא גם גורם להצטברות ויטמין C באיברים הפנימיים ובכך מגביר את עמידותם של האיברים למחלות שונות.

יש מחקרים שמעידים על כך שתה גורם לסילוק חומרים רדיואקטיביים מהגוף.

תה גם עוזר להתמודד עם בעיות בחילוף החומרים של הגוף.

תה משפר את מצב רוחו של האדם ואת יעילותו בעבודה ובלימוד, מחדד את המחשבה, משפר את הספקת החמצן למוח, מרגיע, מעורר ומטפל בכמה סוגים של כאב ראש. בשונה מהאלקולואיד קפאין, הנמצא בקפה ובקקאו, התאין שבתה (יחד עם תאופילין, תנין, תאוברומין ואחרים) פועל ברכות ובעדינות, משפיע לטווח ארוך, לא פוגע במערכת הלב וכלי הדם, לא מעלה את לחץ הדם ולא גורם להתמכרות. הוא לא מגרה את מערכת העצבים אלא להפך, מרגיע אותה.

הוספת חלב אל תוך התה גורמת לאיבוד חלק מהתכונות החיוביות הללו של התה. מאחר שהוספת החלב גורמת לירידה בכמות האנטיאוקסידנטים בתה, יורדת משמעותית השפעתו החיובית על מערכת הלב וכלי הדם, כמו גם האפקט אנטי-מסרטן של התה.

כל האמור הינו בגדר מידע בלבד ואינו מהווה תחליף לטיפול/ייעוץ רפואי.

עוד על התה, על סגולות הרפואיות שלו ועל שימוש בו ברפואה העממית ובקוסמטיקה טבעית - בספר החדש

"קל להיות בריא"


כל הזכויות שמורות לד"ר יעל טוקצ'ינסקי ©