חג החנוכה ידוע כחג האורות, ושמן הפך לאחד מסמלי החג העיקריים. אף שרבים מדליקים נרות חנוכה, המהדרים מקפידים להדליק פתילות בשמן דווקא.

מאחר שהנס היה בפך השמן, נוהגים בחג זה לאכול מאכלים המטוגנים בשמן. כמובן, השמן גם משמש לצורך טיגון.

היום, שלא כמו פעם, בשוק יש סוגים רבים מאד של שמנים. לכל שמן יש את הסגולות שלו, את הצדדים החיוביים והשליליים שלו ואת האמונות הטפלות, השמועות והפחדים הקשורים אליו.

במאמר קצר זה ננסה לעשות קצת סדר בבלגן.

נתחיל מהשמן שקשור לחג יותר מכל האחרים, שמן שסגולותיו הרבות מוכרות לכולם, שמן שנמצא בשימוש האנושות במשך יותר משלושת אלפים שנה, אותו שמן ששימש בבית המקדש -שמן זית. שמן זית מכיל ויטמיני E, A, K, פוליפנולים

שמן זית חיוני לאיזון הכולסטרול בדם, למניעת מחלות לב ושבץ, להרזיה, לשיפור זרימת הדם, שיפור הזיכרון, הסדרת פעילות מערכת העיכול, לשמירת ושיקום העור, להורדת לחץ דם, הוא מעודד יצירת מיצי עיכול ותומך בספיגת ויטמין D, מונע התפתחות מחלות דלקתיות, מחזק צפורניים ושיער ושומר על טונוס תקין של השרירים. שמן זית ידוע גם כסגולה מפני כמה סוגים של סרטן. הוא גם חשוב לגדילה והתפתחות תקינים של ילדים. חוקרים אמריקאים מצאו, ששמן זית מסלק חלבונים טוקסיים מתאי המוח. הם סבורים שגילוי זה יגרום למהפך במלחמה נגד מחלת האלצהיימר.

היפוקרטס, גלינוס, פליניוס ורופאים רבים אחרים בעולם העתיק הרבו להשתמש בשמן זית. גלינוס לבדו השאיר לנו 473 מרשמים על בסיס שמן זית.

הדרך להבדיל בין שמן זית איכותי מהלא איכותי היא לבחון את החומציות שלו, כלומר, אחוז החומצות החופשיות ל-100 גר': בשמן איכותי מדובר ב-0.8%, בשמן הכי פחות איכותי - 3%, מעל 3% זהו שמן לא ראוי למאכל.

מדד נוסף לאיכות השמן - האם הוא טהור, כלומר לא מעורב עם שמנים אחרים. לצורך כך הבדיקה הידועה הקיימת היא הבדיקה הפשוטה הבאה: מניחים את השמן במקפיא ליממה. אם הוא נקרש - הוא טהור. מצד שני, שמעתי על מקרה שמישהו בדק ככה את שמן הזית שלו, ולא נקרש לו. הוא הגיש תלונה לחברה והיא נדחתה בתירוץ שאין שום ביסוס לשיטה הזו.

מדד איכות נוסף - סוג הכבישה: כבישה קרה (כאשר השמן אינו עבר חימום) עדיפה על פני כבישה חמה.



כמה עצות:

1. אל תסמכו על הנס: שמן זול הוא שמן באיכות נמוכה עד נמוכה מאד.
2. שמן בהיר, המופק מזיתים בוגרים, איכותי יותר משמן כהה, המופק מזיתים צעירים
3. שמן זית זה דבר מעולה - כאשר משתמשים בו במידה. אבל אם מגזימים בכמות הנצרכת - הופך למזיק. כמו בכל דבר, גם כאן - שימרו על שביל הזהב.


מקום שני מבחינת החיוניות לגוף תופס שמן חמניות. הוא מטיב במיוחד עם ילדים. היחס האופטימאלי לשימוש בשמנים אלה בתזונת הילדים הוא 1:1.

מקור החמניות הוא באמריקה הצפונית, אך הראשונים שלמדו להפיק שמן מחמניות היו האנגלים. שמן זה עשיר במיוחד בויטמיני E , A, D ו-F. הוא מיטיב עם כלי הדם, הזיכרון, הלב, מערכת החיסון, מערכת המין. ברפואה העממית משתמשים בשמן חמניות לטיפול במחלות כרוניות של הקיבה, הכבד, המעיים והריאות. שמן חמניות מכיל את הכמות הכי גדולהשל ויטמין E : 25 מ"ל של שמן זה מספק את הכמות היומית הדרושה של ויטמין E.

כמה עצות:

1. אל תאחסנו שמן חמניות במקום מואר - זה מקצר מאד את החיים שלו.
2. אם יש משקע בתחתית האריזה זהו סימן לקילקול השמן.
שמן תירס - זהו שמן בריא נוסף. הוא מכיל הרבה ויטמיני A, F, PP, 1B, E, לציטין.

שמן תירס מטיב עם כלי הדם, מערכת החיסון, מערכת המין, העור והשיער, מאזן את רמת הכולסטרול בדם, מקטין את הסיכוי להיווצרות קרישי דם, טוב במיוחד לנשים בהריון, נשים מניקות וילדים.

שמן תירס משמש לטיפול בנזלת אלרגית, מיגרנות, אסתמה, סכרת, השמנה ואקזמות וכן לחיזוק העור והשיער. הוא מעודד יצירה של מיצי מרה ומנטרל עייפות.

שמן קוקוס זכה להתעניינות ולהערכה רבה עקב מחקרים שנערכו לאחרונה.

שמן קוקוס מעניין ביכולתו לשמור על תכונותיו לאחר חימום ואפילו חימום חוזר, ובאורך חיי המדף שלו.

שמן קוקוס מכיל ויטמיני A, E, C וחומצה גיאפורונית. הוא מונע סימני מתיחה אצל נשים הרות, מיטיב עם העור, השיער ומערכת החיסון, מרפא כוויות, מומלץ במיוחד בדיאטות הרזיה, כי איננו נשמר ברקמות השומן.

שמן קוקוס מתחמצן פחות משמנים אחרים ולכן טוב לטגן בו.

שמן קנולה היה בשימוש אך ורק בתור שמן מכוניות. הוא מכיל חומצה ארוקית הידועה כרעילה לבני אדם ועלולה לפתח מום בלב. במאה הקודמת בקנדה פותחה שיטה לזיקוק שמן קנולה מחומצה זו, ומאז הוא הגיע לשולחננו. אך לאחרונה התברר שגם שאריות של חומצה ארוקית גורמות למום בלב. בנוסף, שמן קנולה מכיל כמות מסוכנת של גופרית. שמן קנולה נמצא גם גורם למחסור בויטמין E. בנוסף, שמן קנולה מתקלקל מהר מאד ונהיה רעיל. דברי מאפה שנעשו עם שימוש בשמן קנולה מקדימים להתכסות בעובש.

כדי להיפתר מרעילות השמן הוא עבר תהליך של הנדסה גנטית – תהליך שכל הנזקים שלו נדע רק בעוד כמה דורות.

מומלץ לשלב שימוש בשמן קנולה עם מיץ לימון. ורק לטיגון – וגם לטגן כמה שפחות.

שמן סויה זהו כנראה השמן הנפוץ ביותר אצלינו. זהו שמן טוב מאד, במיוחד לילדים: הוא מכיל חומרים חשובים להתפתחות מערכת העצבים והעין, ומבחינת הרכב חומצות השומן קרוב לשמן דגים.

שמן סויה מכיל גם פיטואסטרוגנים ולכן נחשב ל"שמן נשי".

שמן אגוזים. בדיוק כפי ששמן סויה נחשב לשמן נשי, כך שמן אגוזים נחשב לשמן גברי: הוא מעודד יצירה של הורמונים גבריים על כל המשתמע מזה.

שמן שמשום מוזכר עוד בכתבים בבליים ואצל אביצנה. הוא עשיר במיוחד בויטמין E, Ca, P, פיטואסטרוגנים, פיטוסטרין, סזמין, סזמולין, אבץ וסידן. במחקר סטטיסטי נמצא ששימוש יומ-יומי בכף אחת של שמן שמשום מעלה את רמת הסידן פי 3. שמן שמשום מורכב בכ-60% מחומצות שומן חיוניות ואף הכרחיות לקיום האדם: אולאינית, לינולאית, פלמיטית, סטארית, אראכית, ליגנוצרית.

שמן שומשום מיוצר רק בכבישה קרה וניתן לאיחסון במשך זמן ארוך במיוחד.

שמן שומשום מומלץ במיוחד לאנשים שסובלים מבעיות חילוף חומרים של שומנים, לחץ דם גבוה, מחלות דלקתיות ודגנרטיביות של מפרקים, אסתמה, מחלות ריאה, התנשמות, שיעול יבש, אנמיה, מחלות לב, חולשה כללית, מחלות כבד וכיס מרה, מחלות לבלב, חומציות גבוהה בקיבה. הוא גם נמצא בשימוש למניעת אוסטאופורוזיס.

כמה עצות כלליות:

1. כל השמנים רגישים לחום, מגע עם אוויר ואור. אתם תאריכו אורך חיי המדף שלהם אם תשמרו אותם בריחוק מגורמים האלה.
2. אל תתייחסו לסימון "ללא כולסטרול" על תווית השמן. מטבע הדברים, שום שמן לא מכיל כולסטרול (מה גם שהכולסטרול חיוני לאדם, בניגוד לטענותיהם של כל מי שעוסק בדמוניזציה שלו)
3. אל תתייחסו לסימון "ללא חומר משמר" על תווית השמן: שמן כשלעצמו הוא חומר משמר...
4. שמן סויה ושמן שמשום מכילים חומרים דמויי הורמונים נשיים ולכן מומלצים מאד לנשים בגיל המעבר ולגברים הסובלים מבלוטה ערמונית מוגדלת, אך אינם מומלצים לבחורים בגיל ההתבגרות.


ועוד קצת חומר למחשבה: כאשר ב-1902 הרופא הצעיר פול דדלי אואייט הציג בפני רופא הרוורד את מכשיר ה-EKG הגרמני לאיתור מוקדם של מחלה איסכמית, עמיתים המליצו לו בחום לעבור לתחום רווחי יותר: באותן שנים זאת היתה מחלה נדירה, וכדי להרוויח משימוש במכשיר אואייט הצטרך להשקיע מאמצים אדירים. אך במרוצת השנים מחלה איסכמית התפשטה עד כדי כך, שבשנות החמישים היא גבר נהייתה לסיבת מוות מס' 1 אצל אמריקאים. מה השתנה בשנים הללו? האמריקאים התחילו לצרוך הרבה יותר סוכר, חלב ובשר והרבה פחות שמנים, ושמנים שכן היו בשימוש היו לרוב מחוממים. תחשבו על זה.



כל האמור הינו בגדר מידע בלבד ואינו מהווה תחליף לטיפול/ייעוץ רפואי.

עוד על שמנים ועל שאר מזונות שאנחנו אוכלים ומשקאות שאנחנו שותים - בספר החדש

"קל להיות בריא"


כל הזכויות שמורות לד"ר יעל טוקצ'ינסקי