יין הנו חלק בלתי נפרד מתרבויות שונות, וגם אצלינו נאמר, ש"יין ישמח לבב אנוש".

כידוע בליל הסדר אנחנו שותים 4 כוסות של יין. כמובן, ניתן להמיר אותם ל-4 כוסות של תירוש, אבל יש מקפידים דוקא על היין, כי כאשר מכפילים את הגימטריא של המילים "כוס יין" ארבע פעמים מתקבל המספר שש מאות עשרים וארבע, שהוא בגימטריא "חירות". (הגש"פ מוצל מאש – בית אהרן – בפי' פאר אהרן מר' אברהם אהרן ז"ל פריעדמאן, טשאפ, רוסיא, תש"ב).

יין גם חלק בלתי נפרד מחג פורים. אומנם יין לא מוזכר במצוות חג הפורים מפורשות, אך הינו חלק של משתה ושמחה וחלק ממשלוח מנות.

יש חושבים גם שחייבים להביא את עצמם לידי שכרות. אומנם פסקו רבותינו: "חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי (שו"ע או"ח סי' תרצ"ה סעיף ב), אך העיר על כך הרמ"א: "ויש אומרים דאינו צריך להשתכר כל כך, אלא ישתה יותר מלימודו [מהרגלו] ויישן. ומתוך שיישן אינו יודע בין ארור המן לברוך מרדכי". וכך גם דעת רבנים רבים אחרים, ביניהם הרמב"ם, הגר"א, הגאון ר' אפרים מרגליות, "מטה משה" (ר' משה, תלמידו של מהרש"ל), ר' שלמה גנצפריד, המאירי (על מגילה ז ע"ב), "בית יוסף", "שני לוחות הברית" ועוד ועוד.

ומה עם שתיית יין מתונה, שלא גורמת לאיבוד צלם אנוש (כלומר, לשכרות) וגם לא לקלות הדעת?

ובכן, יש טוענים, שיין משפר את חילוף החומרים של הגוף, משפיע חיובית על מאזן המינרלים בגוף, עשיר בויטמינים C ו-B ומינרלים (מנגן, מגנזיום, יוד, טיטניום, קובלט, קליום, רובידיום, זרחן) שמנים אתריים, אלדהידים, אנטי-אוקסידנטים ושמנים מורכבים. אבטוציאנים, שנותנים ליין את צבעו, הינם בעלי תכונות אנטיביוטיות.

שתיית 100-150 מ"ל יין ביום מאזנת את רמת הכולסטרול בדם, מחזקת את כלי הדם, נוגד להזדקנות רקמות הגוף ועוזר במניעת מחלות לב.

יין אדום ישן מחמם ומשפר את הטונוס אצל אנשים מבוגרים ולפי מחקר גרמני אף מעיט את התפתחות הדמנציה (אבל יין חדש ולבן מזיקים להם). אולי בגלל זה בבורגונדי קוראים ליין לא פחות ולא יותר, אלא "חלב זקנים". גם הרמב"ם כותב, שיין מזיק לאנשים צעירים, אך מועיל לזקנים, במיוחד בתקופה הקרה של השנה.

ליין גם אפקט אנטי-דכאוני ואנטי-אלרגני.

יין אדום יעזור לכם להסתגל לשינויי השעון אחרי נסיעות ארוכות (כמו נסיעה לארה"ב, יפן או אוסטרליה) ולאחר הזזת השעון והנהגת שעון קיץ.

מצד שני, אין ביין שום חומר שלא ניתן לקבל ממקור אחר מצד אחד, והוא הורס את המוח בהיותו משקה אלכוהולי - לכל דבר.

ביוון העתיקה טיהרו את המים מהחיידקים ע"י הוספת יין לבן. במרכז רפואי בהונו לולו עשו מחקר שחיזק את הגישה. המחקר נעשה על חיידקי סלמונלה וחיידקי קולי. התברר, ששניהם רגישים ליין לבן בדיוק באותה מידה כפי שהם רגישים לכוהל רפואי, אבל אחרי שיין לבן מתערבב עם מיצי קיבה נוצרת תערובת הרבה יותר קטלנית עבור החיידקים מאשר כוהל רפואי. נמצא, שאם להוסיף למים יין לבן ביחס 1:2 (שליש יין לשתי שליש מים) כעבור פחות משעה המים יהיו נטולי חיידקים פתוגנים. מחקרים אחרים הראו רגישות ליין מצד וירוס ההפטיטיס A ו-5 מוירוסי השפעת. למשל, חיידקי הטיפוס מתים ביין יבש תוך כמה דקות. במילים אחרות, אם ח"ו תצטרכו להתמודד עם זיהומי מעיים אולי כדאי להיזכר ביוונים העתיקים ולנסות את שיטתם: יין מהול במים ביחס 1:2.

ברפואה העממית יש מספר דברים שמטפלים בעזרת יינות שונים. כך, למשל,

  • - הקאות קשות עוצרים בעזרת שמפניה קרה,
  • - חוסר תיאבון אצל חולי שחפת וקדחת ניתן לשפר בעזרת שמפניה
  • - יין אדום עוזר להתגבר על שפעת וברונכיטיסבמקרה של תשישות פיזית עוזרים 2 כפות יין אדום מתוק מחוזק (כמו שרי, פורט או Madeira wine).
היפוקרטס המליץ על כוסית יין לאנשים שסובלים מנדודי שינה ונוירוזות (אך הזהיר משתיית יין מעבר לכוסית).

כדי לקבל מיין תועלת מקסימאלית יש לשתות אותו יחד עם הארוחה. המינון הטיפולי - בד"כ 50 מ"ל. חוץ מזה, היין חייב להיות איכותי, והאדם - בריא לחלוטין.

צריכת יין העולה על 50 מ"ל ביום גורמת ל:

  • ירידה בכושר הריכוז
  • האטת התגובות
  • קונטר-אינדיקציה עם מגוון תרופות שונות
  • במינונים גבוהים היין פוגע בריאה וכן גורם לריקבון בקיבה.
  • כל תופעות הלוואי הנובעות משימוש באלכוהול (צירוזיס, השמנה, לחץ דם גבוה, סרטן קיבה, אוסטאופורוזיס) - למרות שהנזק מהיין פחות מהנזק ממשקאות חריפים אחרים (ערק, וודקה, קוניאק וכו'). התועלת מהרכיבים החיוניים של יין מנוטרלת בקלות ע"י האלכוהול הנמצא בכל טיפה של יין. בנוסף, אל תשכחו, שהדרך להתמכרות לאלכוהול מתחילה ממינונים קטנים. תמיד.
צרפתים ואיטלקים הידועים כצרכנים גדולים של יין ידועים גם כאומות בעלי האחוז הגבוה ביותר באירופה של הפטיטיס וצירוזיס כתוצאה מאלכוהוליזם והאחוז הכי גבוה של אלכוהוליסטים (10% לעומת 3%). יין לא מכיל חומרים שלא נמצאים בשום מקום אחר. ניתן למצוא תחליף הגון לכל חומר פעיל שנמצא ביין. בסה"כ בחשבון הכולל הנזק משתיית היין גובר על התועלת ממנו.

יין פוגע באיברי מערכת העיכול, במיוחד הלבלב וגורם לדלקות; פוגע בתפקוד הגברי, פוגע בלב, בכבד וייצור דם במח העצם. עד גיל 3 כוסית של 30 מ"ל הורגת את הילד.

ביוון העתיקה החשיבו מאד את היין. היוונים חשבו שלעשות יין לימד אותם דיאוניסוס, בנו של זאוס, האל הראשי שלהם. כל שנה נעשו חגיגות לכבוד דיאוניסוס וכל מי שלא השתתף בהם נענש קשות. גם ביוון וגם ברומא השימוש ביין היה מוגבל בהתאם לגיל האדם: עד גיל 30 הוא היה אסור. אחרי גיל 30 אדם היה נחשב למבוגר ולאנשים מבוגרים יין היה מומלץ במינון מסוים. לחתנים יין היה אסור בכל גיל מחשש פגיע בעובר במקרה וכלה תיכנס להריון. לנשים יין היה אסור בכל גיל.

שיכרות גינו בכל הארצות בכל הזמנים. בעולם העתיק לא השתמשו ביין בצורתו הנוכחית, אלא מהלו אותו במים.

מתי אסור לשתות כל כמות של יין? -

  • נשים בהריון ונשים מניקות
  • הסובלים מדיכאון ובעלי נטייה דיכאונית
  • הסובלים מפנקראטיטיס
  • הסובלים מהתמכרות למשקאות חריפים (אלכוהוליזם)
  • הסובלים מסכרת
  • הסובלים מטריגליצרידים גבוהים בדם
  • הסובלים ממחלה איסכמית של הלב
  • לאנשים שסובלים מדיסבקטריאוסיס
  • לסובלים ממחלות כבד, כליה או בעלי כיבים במערכת העיכול
  • לאנשים הסובלים מאלרגיות למזון מכל סוג
לא מומלץ לשתות יין לאחר אכילת פירות, כי הדבר גורם לתהליכי ריקבון במערכת העיכול.

תוכלו לקרא עוד על יין ועל משקאות ומאכלים אחרים בספר החדש

"קל להיות בריא"

ניתן להזמין את הספר דרך צור קשר או בהוצאת אוריון

כל האמור בגדר מידע בלבד ואינו בא להחליף פניה לייעוץ/טיפול מקצועי.

כל הזכויות שמורות לד"ר יעל טוקצ'ינסקי ©