בני האדם מכירים את האפונה ומשתמשים בה עוד מלפני ראשית התפחתות החקלאות, אפונה הייתה אחד הצמחים המבויתים הראשונים. בחפירות ארכיאולוגיות מהתקופות הכי עתיקות נמצאות עדויות לכך שאנשים אכלו אפונה. מקורה של האפונה במזרח התיכון, אך היא מזמן כבשה את כל העולם. את האפונה אוכלים כולם ובכל מקום.

בהודו העתיקה ובסין העתיקה אפונה היתה מאד נפוצה ואף נחשבה לסימן לשפע ועשירות. ברומא העתיקה וביוון העתיקה אפונה היתה כמעט למזון היחידי של פשוטי העם. בצרפת במאה ה-XVI הארוחה העיקרית גם של המון העם וגם של המלך ומקורביו היתה אפונה עם שומן חזיר. ברוסיה ובספרד האוכל הפופולרי ביותר היה מרק אפונה עם בשר חזיר. גם גרמנים אהבו מאד את האפונה ובמטבח הגרמני יש המון מתכונים שונים מאפונה, ובמאה ה-XIX התווסף נקניק אפונה לצד מרק אפונה לתפריט של חיילי גרמניה. ברוסיה לאפונה קראו "מלך" ("המלך אפונה", כי ברוסית "אפונה" היא מילה מלשון זכר).

בימי הביניים אפונה היתה מזון עיקרי אצל כל עמי אירופה, הים התיכון וצפון אפריקה. מאירופה האפונה הגיעה לאמריקה והפכה למזון הנפוץ ביותר גם שם. אפונה היא חלק בלתי נפרד גם מהמטבח של כל ארצות אסיה. בסקר שנעשה בשנת 2005 בבריטניה אפונה דורגה במקום השביעי ברשימת המזונות האהובים ביותר. דרך אגב, אנגלים מאמינים שלראות אפונה בחלום זה סימן בטוח לכך שלחולם צפויים שפע והצלחה.

האפונה מתעכלת בקלות ומספקת לגוף הרבה מזינים חיוניים. היא מכילה סיבים תזונתיים, חלבון, פחמימות, רטינול (ויטמין A), בטא-קרוטן (פרו-ויטמין A), ויטמיני C, 1B, B2, 3B, B5, B6, 9B, סידן, זרחן, מגנזיום, ברזל, אשלגן, אבץ, מנגן, קובלט, כלור, גופרית, סלניום, פטור, ברום, בורון, וונדיום, סיליציום ומינרלי קורנט אחרים.

האפונה הינה דלת שומן ודלת קלוריות. כמות החלבון באפונה כמעט זהה לזה שבבשר בקר, אך החלבון של האפונה הרבה יותר קל לעיכול. אפונה מכילה חומצות אמינו חשובות במיוחד - ליזין, טריפטופן, מטיונין, ציסטין כמו גם חומצות אמינו חשובות אחרות.

יתרון נוסף של אפונה נעוץ בכך שלאחר הבישול היא כמעט ולא מאבדת מהערך התזונתי שלה.

כמובן, אפונה טריה או מוקפאת מהמצב הטרי שלה מכילה הכי הרבה מזינים. באפונה משומרת נשמר החלבון והפחמימות ואילו הויטמינים והמינרלים כמעט ולא נשמרים כלל.

כבר היפוקרטס, אבי הרפואה, גילה את חשיבות האפונה בטיפול במחלות שונות. הוא השתמש באפונה לטיפול בחוסר דם וכן בעיות לב, כלי דם ובלוטת התריס. לצורך הכנת התרופות הוא השתמש לא רק בגרעיני האפונה, אלא גם בעלים וחלקים אחרים של הצמח.

אפונה מומלצת לאכילה במיוחד לאנשים שסובלים מאוסטאופורוזיס, לאנשים עם רמות גבוהות של כולסטרול בדם, לאנשים שצריכים תזונה עשירה בחלבון. היא מאזנת את חילוף החומרים של הגוף, מחזקת את דפנות כלי הדם, מיטיבה עם העור ומאיטה את תהליך ההזדקנות של העור, מפחיתה את הסיכון למחלות קשות כמו לחץ דם גבוה, אוטם שריר הלב ומחלות אונקולוגיות.

אפונה מהווה מרכיב חובה בדיאטת מחלות לב וכלי דם או דיאטה אנטי-דלקתית. היא חשובה במיוחד בתזונה של אנשים שמנהלים אורח חיים פעיל, עובדים בעבודה פיזית או עוסקים בספורט. אפונה מספקת אנרגיה, משפרת יכולות פיזיות, משפרת כושר עבודה, משפרת את פעילות מערכת העצבים והזיכרון.

אפונה גם משפרת את פעילות מעכת העיכול ומונעת צרבת .

אפונה מומצת לאכילה לפני ואחרי צום.

כדי לקצר את זמן הבישול של האפונה מומלץ להנביט אותה או להשרות ללילה. לא משנה אם המים קרים או חמים. שיטה נוספת לקצר את זמן הבישול - מיד לאחר הרתיחה להוסיף קצת שמן. שמן גם יקצר את משך הבישול וגם ישפר את הטעם. השיטה טובה במיוחד לדייסת אפונה. שימו לב גם שאפונה חצויה מתבשלת פי 2 יותר מהר מאפונה שלמה (אבל אי-אפשר להנביט אותה).

האם לכולם טוב לאכול אפונה? - לא! אפונה אסורה לאכילה

  • לסובלים ממחלת הגאוט
  • לסובלים מנפריטיס
  • לסובלים מדלקת בקיבה ובמעיים במצב אקוטי של המחלה
  • לסובלים מכיב קיבה מותר לאכול אפונה רק בצורת פירה
  • - לסובלים מכולציסטיטיס
  • לאנשים קשישים מומלץ לאכול אפונה רק כשהיא מבושלת עד לריכוך מלא.
  • לאנשים שאפונה גורמת להם גזים מומלץ להנביט אותה או לבשל יחד עם גזר ולאכול בתוספת שמיר ו/או שומר או קימל. כמו"כ אפונה קפואה עושה פחות גזים מיבשה אצל אנשים שרגילים לאכול אפונה מילדות בד"כ אין שום תופעות לא נעימות באכילתה, לכן מומלץ להרגיל את הילדים לאכילת אפונה מגיל קטן.
חשוב להקפיד לא לשתות בזמן האוכל, וכן חצי שעה לפני ואחרי האוכל. כלל זה נכון לגבי כל ארוחה שהיא, אך במיוחד לגבי ארוחות שמכילות אפונה..

עוד על אפונה ושימוש באפונה ברפואה וקוסמטיקה העממיים ובמטבח- בספר חדש "קל להיות בריא"


כל הזכויות שמורות לד"ר יעל טוקצ'ינסקי ©