קנדידה - Candida - אלה פטריות שמרים. ישנם מעל 150 סוגים שונים השייכים למשפחת שמרים אלה. הפטריות הללו גורמות למחלת Candidosis, כאשר ב-90% מהמקרים גורם המחלה הינה פטריה מסוג Candida albicans. סוגי פתוגניות אחרות בקרב בני אדם: . C.parakrusei, C.tropicalis, C.parapsilosis, C.pseudotropicalis, C.guillermondi, C.krusei בכ-7% מבין מקרי קדחת שמקורה לא ידוע, נמצא כי היא נבעה מזיהום פטרייתי. לפי נתונים סטטיסטיים בארה"ב, כמות ההדבקויות בקנדידה בארה"ב גדלה פי חמישה בין השנים 1980 - 1990. ב-1990 קנדידה היתה במקום הרביעי מבין כל הפתוגניות שבודדו במשטחי דם במחלקות לטיפול נמרץ בארה"ב. קנדידה גם מהווה כ-85% מהזיהומים שלאחר ניתוח. 


C.albicans היא פטריה בעלת צורה עגולה שגודלה הינו עד 10 מק"מ. הפטריה הזו עמידה מאד ומסוגלת לחיות לא רק בריריות, אלא גם על פני העור ובסביבה החיצונית. קנדידה יכולה להישמר בצורה מיובשת במשך מספר שנים ולצמוח אם יווצרו תנאים המתאימים. קנדידה אינה נהרסת בהקפאה והפשרה רב-פעמית במים ובקרקע. קנדידה יכולה להתקיים במשך זמן ממושך במזונות שונים (כמו למשל בחמוצים, מיצים, יוגורטים וכו'). עם זאת, קנדידה אינה שורדת אחרי הרתחה במשך מספר דקות רצופות או השפעת מספר חומרים כימיים כגון פורמלין, פנול, כלוראמין, , CuSO4, ZnSO4, KMnO4. זוהי פטריה אארובית, כאשר התנאים האופטימאליים בשבילה הינם: 

C0 21 -37 =; t0 Ph=6-6.6. פטריה זו הינה חלק מהפלורה הנורמלית של הפה, הנרתיק והמעי הגס. 

כאשר פטריה זו נהית פתוגנית, היא פוגעת בדופן המעיים והדבר גורם להחדרת טוקסינים רבים ושונים של הפטרייה וכן חלקיקי מזון בלתי מעוכלים אל תוך הדם. הדבר גורם להרבה תסמינים פסיכוגניים ופיזיים גם יחד. בין התסמינים: 

- דיכאון 

- עצבנות 

- ירידה בקשב וריכוז 

- בעיות זיכרון 

- רגזנות 

- כאבי בטן 

- נפיחות בטן 

- גזים 

- שילשולים ו/או עצירות 

- כאבי ראש 

- כאבי פרקים 

- סינוסיטיס 

- ציסטיטיס 

- עייפות כרונית 

ישנוניות

- כמיהה למתוק 

- רגישות למזון 

- מחלות אלרגיות 

- במערכת הנשית - קולפיטיס 

- דרמטוזים מסוגים שונים 

- סוגים שונים של פגיעות בציפורניים 

- סדקים ופצעים בפינות ובחלל הפה 

- כאבים וחוסר נוחות בזמן האכילה 

- שיכבה לבנה על הלשון 

- ריניטים ופרינגיטים 

- התקפי שיעול 

- ליחה 

- שינוי קול 

- אנדוקרדיטיס 

- פריקרדיטיס 

- טרומבופלביטיס 

- אבסצסים בחלל הבטן ובאיברים הפנימיים: טחול, לבלב, כבד 

פרוסטטיטיס

אין אונות

עקרות נשית

- כאבים באיזור האגן 

- PMS 

- מחזור לא סדיר 

- צריבה בזמן מתן שתן (הן בקרב גברים והן בקרב נשים) 

- ירידה בחשק מיני אצל נשים 

- קשיי עיכול, גיהוקים 

- דלקות אוזניים

- דלקות גרון 

אקנה

- דלקות חוזרות בשלפוחית השתן 

- עליה בלתי מוסברת במשקל, קושי לרדת במשקל 

- כאבי שרירים 

- הירדמות או עקצוצים 

- כאבים אטופיים 

- קנדידה גורמת ל17% מכלל כיבי הקיבה ותריסריון 

- קנדידה נמצאת ב-35% מכלל מקרי הקוליטיס ומחלות קרוהן 

- קנדידה נמצאת ב-50% מכלל מקרי הפיברומיאלגיה 

- במקרים קשים קנדידה פוגעת בשסתומי הלב ומעטפות המוח 

אין להסתמך על סימפטומים בלבד בקביעת קנדידוזיס. קנדידה היא חלק מפלורת הגוף אצל רוב האנשים, אבל לא כל אדם שיש לו קנדידה סובל מתסמינים כלשהם. אנשים עם מערכת חיסונית חזקה לא מפתחים מחלה למרות שנדבקו בפטריה. במערכת הנשית, יש להבדיל בין קולפיטיס שנגרם ע"י קנדידה לבין קולפיטיס כתוצאה מווגינוזיס חיידקי, הרפס, טריכומונוזיס, כלמידוזיס, אוראפלסמוזיס, מיקופלזמוזיס וזיבה. 

בשנים האחרונות קנדידוזיס נהיה למחלה מאד נפוצה, ממש במימדי מגפה. זאת, כנראה, בגלל שהמערכת החיסונית ירודה אצל כלל האוכלוסיה כתוצאה מכל מיני גורמים הפוגעים בה, כגון זיהום סביבתי, שימוש באנטיביוטיקה ללא שיקום הפלורה הנורמלית לאחר מכן, חיסונים, תזונה לא נכונה וכד'. הרבה פעמים קנדידוזיס מתפתח לצד פלורה חיידקית פתוגנית, שמספקת לפטריות תנאי התפתחות מועדפים. על מנת לאבחן קנדידוזיס, יש לערוך בדיקות מיקרוביולוגיות של צואה, שתן, דם, עור או לעשות בדיקה אירידיולוגית. נוכחות קנדידה בגוף גורמת לשינוי מיוחד של קשתית העין ומאפשר לא רק לאבחן בצורה מהירה, זולה ובטוחה את נוכחות המחלה, אלא גם להעריך את חומרתה. יש גם מספר בדיקות סרולוגיות, למשל, Test Ramco. 

קבוצת הסיכון לקנדידוזיס כוללת: 

- נשים המשתמשות בתרופות הורמונליות 

- שימוש בגלולות למניעת הריון 

- מצבים פיזיולוגיים המלווים בשינויים הורמונאליים, כמו גיל המעבר, הריון (כתוצאה משינויים הורמונאליים ישנה עלית גליקוגן בנרתיק של נשים הרות מצד אחד, וירידה בפעילות המערכת החיסונית על מנת לשמור על העובר, מצד שני). נשים הרות סובלות מקנדידוזיס פי 3 מנשים לא הרות. 

- בעלי פתולוגיות בדם (כולל אנמיה מחוסר ברזל) 

- הסובלים מבעיות חילוף חומרים (כולל סכרת) 

- אנשים אחרי שימוש באנטיביוטיקה 

- זיהום בכל סוגי תולעי המעיים 

- זיהומים שונים, המחלישים את המערכת החיסונית 

- תת-תזונה 

- אצל תינוקות, שאימם סובלות מקנדידוזיס. (כ- 70% מכלל התינוקות שאמהותיהם סבלו מקנדידה נדבקים מהן, בין אם נולדו בלידה טבעית, ובין אם נולדו בניתוח קיסרי) 

- מחלות המחלישות את מערכת החיסונית 

- שינוי דרמטי של האקלים 

- תזונה לא נכונה במשך זמן רב 

- מתח ממושך 

- מחלות כרוניות (למשל, שחפת) 

- גידולים 

- חוסר ויטמינים 

- נויטרופניה ממושכת 

- אי-ספיקת הכליות 

- כוויות בדרגה II ו-III בשטח גדול של העור 

- טראומות של איברים פנימיים 

- טראומות של הגולגולת 

- כימותרפיה 

- קטטרים 

- דיאליזה והמודיאליזה 

- השתלת איברים 

- טיפול בזיבה, כלמידוזיס, אוראפלסמוזיס 

- טיפול בקורטיקוסטרואידים 

- טיפול בציטוסטטינים 

- טיפול באימונודפרסנטים 

- גיל מעל 40 שנה 

- התגוררות באיזור עם זיהום אוויר מוגבר. 

מבחינת ההמצאות, מבדילים בקנדידוזיס חיצוני ופנימי. 

קנדידוזיס חיצוני מתפתח בדרך כלל אצל אנשים בעלי עודף משקל וכן אצל חולי סכרת. הוא מתבטא בפריחה מגרדת או ארוזיות העור, בדרך כלל בקיפולי העור ובמקומות אחרים בעלי סביבה טובה להתפתחות הפטרייה, כגון פינות הפה, איזור המפשעה, מתחת לציפורניים, מתחת לשדיים אצל נשים וכד'. 

קנדידוזיס פנימי הינו פגיעת הפטרייה באיברים הפנימיים. יכול להיות קנדידוזיס של איבר בודד או קנדידוזיס מערכתי של מערכת העיכול, מערכת הנשימה, מערכת המין והשתן, לבסוף, ישנו ספסיס קנדידוזי - או קנדידוזיס רב-מערכתי. 

באופן כללי, ניתן לומר שסיבה אנדוגנית לקנדידוזיס היא מערכת חיסונית לקויה. הידבקות אקזוגנית תיתכן דרך מגע, מזון ואוויר. במערכת המין והשתן מעריכים, שב30-40% מהמקרים הידבקות נעשית דרך יחסי אישות עם אדם חולה או נושא, כאשר במערכת המין והשתן נשים סובלות מבעית קנדידה פי 10 יותר מאשר גברים. הידבקות אקזוגנית טיפוסית יותר לא ל-C.albicans , אלא ל-C.paraspilosis, C.glabrata, C.crusei, C.lusitania-, בזיהומים הקשורים לקטטר נפוצה ביותר C.parapsilosis. 

ילדים נדבקים ממבוגרים וכן ממוצצים וצעצועים. 


אצל נושאי המחלה אין תסמינים כלל. אצל חולים בצורה אקוטית המחלה מתבטאת בתסמינים חריפים ביותר. 

בהיעדר טיפול נכון, קנדידוזיס מהר מאד הופך למחלה כרונית, המסוגלת להימשך שנים רבות, לגרום לאובדן איכות חיים, לעקרות, וולו ויטיס, קולפיטיס, אנדוצרביציטיס, אורטריטיס, ציסטיטיס. 

טיפול בקנדידה חייב להיעשות בליווי איש מקצוע וכולל דיאטה להשמדת קנדידה, שימוש בתוספי תזונה/הומאופתיה/צמחי מרפא, חיזוק מערכת החיסון של המטופל וניקוי גופו. 

טיפול לא נכון ו/או טיפול שלא הסתיים יהפכו את המחלה לכרונית ומאד יקשו על טיפולה. 



כמה עצות

- אל תאכלו מזון מזוקק (מוצרי קמח לבן, סוכר לבן ואורז לבן) 

- תחשבו פעמיים לפני שאתם לוקחים אנטיביוטיקה, טיפול הורמונלי או כימותרפיה 

- תבדקו מוצרי מזון לפני שאתם משתמשים בהם ואל תשתמשו במזון נגוע בעובש 

- תנקו ותשטפו את הירקות היטב 

- תשמרו את הירקות במקרר לאחר השטיפה 

- תקנו כמויות קטנות של מזון ואל תשמרו מזון במשך זמן רב 

- תעדיפו מיצים טריים; אל תשמרו את המיצים אלא השתמשו בהם מיד לאחר הסחיטה 

- אל תשמרו מזונות הנוטים לתסיסה 

- תמנעו מלהשתמש בתוספים המכילים שמרים 

- תשמרו על תזונה נכונה ומאוזנת 

- תשמרו על פלורה נורמלית של הגוף 

- אם אחד מבני הזוג נמצא נגוע בקנדידה, מומלץ טיפול גם לבן הזוג השני

-כל טיפול בזמן ההריון חייב להיעשות בתיאום עם רופא נשים

-כל טיפול בזמן ההנקה חייב להיעשות בתיאום עם רופא ילדים

- בכל מקרה, כל טיפול חייב להיעשות בליווי מקצועי בלבד



כל הזכויות שמורות לד"ר יעל טוקצ'ינסקי