דימום בהריון יכול להיות תסמין מאד לא טוב, אך יכול גם להוות תופעה תמימה, שאיננה מעידה על שום בעיה.

דימום בשליש הראשון של ההריון הינו תופעה מוכרת ונפוצה ולא תמיד מהווה סיבה לדאגה. בכ-30% מההריונות מתפתח דימום, אך בחצי מהמקרים הללו ההריון ממשיך להתפתח ומסתיים בלידת תינוק בריא בשעה טובה ומוצלחת. בחצי השני של המקרים דימום זה מתפתח להפלה (15% מכלל ההריונות). לפעמים בטעות אישה חושבת שיש לה דימום, כאשר יש לה, למעשה, טחורים מדממים או המטורואיה.

דימום יכול להיות כבד ויכול להיות קל ביותר. הוא יכול להיות מלווה או לא בכאבים בגב התחתון ו/או בבטן התחתונה, עם חום או בלי חום, עם בחילות או הקאות או בלעדיהן. צבע הדם, כמו גם כמות הדם יכולים להיות שונה ממקרה למקרה. יכול להיות דימום עם או בלי קרישי דם.

.ברוב המקרים לא ניתן לברר את הגורם לדימום - בין אם הוא מסתיים בהפלה, ובין אם ההריון ממשיך ומתפתח.

סיבות לדימום.

1. השתרשרות ביצית מופרית אל תוך רירית הרחם. דימום זה נמצא בתחילת ההריון, הוא קל, נורמאלי, אינו מהווה סכנה ולא דורש התייחסות.

2. ב-1% מכלל ההריונות, ההריון מתפתח מחוץ לרחם. בחלק מהמקרים הריון זה מלווה בדימומים. בנוסף לדימומים במקרים כאלה יש כאב חזק בבטן התחתונה, כאב חד בבטן ורמות נמוכות מהצפוי של כוריאוגונדוטרופין.

3. הפלה (abortus). 2-8% מההריונות מסתיימים בהפלה. אחוז זה גדל עם עליית גיל היולדת. ברוב המקרים ההפלה מתרחשת עד לשבוע ה-12 של ההריון. במקרה זה בנוסף לדימום יש, בדרך כלל, גם כאבי בטן חזקים והפרשות סיביות.

4. איום הפלה. במצב זה הדימום אינו כבד, ייתכנו כאבים באזור הבטן התחתונה. טיפול נכון יכול לעצור את התפתחות ההפלה!

5. לידה מוקדמת. 8-10% מההריונות מסתיימים בלידה מוקדמת. רק ב-20% מהמקרים היא נגרמת מפתולוגיה זו או אחרת של האישה. ברוב המקרים, הגורם ללידה המוקדמת לא ידוע. נמצא קשר הפוך בין אורך צוואר הרחם לבין הסיכוי ללידה מוקדמת (ככל שצוואר הרחם ארוך יותר, כך הסיכוי ללידה מוקדמת קטן יותר). הדימום במקרה זה מלווה בכאבים.

6. זיהום לפעמים יכול לגרום לדימום. ניתן לאבחן את הזיהום ולטפל בו גם בתקופת ההריון.

7. יש נשים, אצלן נמשך המחזור גם בזמן ההריון. בדרך כלל, מדובר בשליש הראשון של ההריון, אבל אצל נשים בודדות זה יכול להימשך גם מעבר לכך.

8. דימום לאחר קיום יחסי אישות עקב שינויים בצוואר הרחם. דימום כזה יכול להימשך בין כמה שעות לכמה ימים ונעלם כליל לאחר הלידה.

9. סרטן צוואר הרחם או שינויים טרום-סרטניים בצוואר הרחם יכולים לגרום לדימום בכל שלב של ההריון. ניתן לאבחן את המצב ע"י בדיקת PAP גם בעת ההריון.

10. בהריון רב-עוברי, הרבה פעמים אחד או יותר מהעוברים מפסיק את התפתחותו בשלבים מוקדמים של ההריון. מצב זה יכול לגרום לדימום. לרוב, אחרי דימום זה, העובר (או העוברים) שנשארו מתפתחים באופן רגיל.

11. דלקת צוואר הרחם.

12. תחילת לידה מוקדמת (לפני השבוע ה-37). במקרה זה יכולות להיות גם הפרשות שונות, כאב עמום עקשני במותניים, הפרעות עיכול (לפעמים מלוות בשלשול), כאבים ספסטיים בבטן.

13. קריעת השלייה. מלווה בכאבים.

14. התנתקות השלייה מהרחם (separacio placenta normaliter inserte). קורה אצל כ-1% מהנשים ההרות, בדרך כלל בתוך 12 השבועות האחרונים של ההריון. מלווה בהרגשה לא נעימה בבטן וכאבים כתוצאה מהתכווצות הרחם. מחלות כרוניות שונות וכן מצבים פתולוגיים ברחם ו/או בשלייה מהווים גורם סיכון להתפתחות מצב זה.

15. placenta previa . בממוצע, אישה אחת מכל 200 נשים בהריון סובלת ממצב זה. גיל היולדת, התערבות כירורגית ומספר ההריונות משפיעים מאד על סבירות התופעה. כך, למשל, בהריון ראשון הסבירות ל- placenta previa היא 1:1000, ואילו אצל נשים שחוו הרבה לידות - 1:20. הדימום אינו מלווה בכאב, אך דורש התערבות רפואית דחופה. במקרה זה השלייה נמצאת בתחתית הרחם וחוסמת חלקית את צוואר הרחם.

16. פוליפ ברחם כשלעצמו יכול לדמם. בדרך כלל, הוא לא מפריע להתפתחות ההריון, ובנוסף, פוליפים נוטים להיעלם לאחר הלידה.

17. vasa previa. מצב זה די נדיר, אבל אם הוא קורה, הוא מהווה גורם סיכון גבוה מאד למות העובר: בסוג זה של פתולוגיה כ-75% מהעוברים מתים.

18. מולה. זה יכול לקרות בדרך כלל בשבוע ה-3- 4, כאשר הטרופובלסט מתחיל לייצר ציסטות מלאות נוזל. מדובר בתופעה די נדירה, במדינות שונות הסבירות להתפתחות מולה משתנה ונע בין 1:100 הריונות ל-1:5000 הריונות. בדרך כלל זה קורה אצל נשים אחרי גיל 35, ועם עלייה בגיל האישה הסיכוי להתפתחות התופעה עולה. יש להתייחס ברצינות לבעיה: ב-10-15% מהמקרים, המולה מתנהגת כגידול סרטני לכל דבר ואף מפתחת גרורות. במקרה של מולה, ניכר חוסר התאמה בין גיל ההריון לגודל הרחם, שגדלה הרבה יותר מהנורמה. הטיטר של HTH גדול מהרגיל באלפי פעמים.

ידועים גורמים, שיכולים לגרום לדימום בהריון. הנה כמה מהם:

  • - מאמץ פיזי
  • - הרמת משא כבד
  • - עיסוי
  • - יחסי אישות
  • - בדיקה גניקולוגית של צוואר הרחם
  • - אמבטיה חמה, סאונה וכדו'
  • - שיעול חזק
מה לעשות, אם הופיע דימום בזמן ההריון?

  • - בכל מקרה של דימום, ולא חשוב מאיזה סוג הוא, על האישה לפנות בדחיפות למיון יולדות.
חשוב לדעת, שבסוף ההריון דימום יכול לסכן את חיי האם וחיי התינוק.

אם אתן לא יכולות להגיע מיידית:

  • - מומלץ להימנע ממאמץ כלשהו, עדיף לשכב.
  • - חשוב מאד להירגע. שתינה תה מרגיע, דברו על דברים מעניינים/משמחים, הקשבנה למוזיקה מרגיעה, השתדלנה להירדם. קחנה 20- 30 טיפות של טינקטורה וולריאנה בכוס מים.
  • - קחו ויטמין E400 יבש.
  • - אם אתן לא ישנות - שתינה הרבה.
  • - הימנענה מיחסי אישות.


שיטה עממית לעצירת הדימום:

לבשל קליפות מ-6- 7 תפוזים ב-1.5 ליטר מים עד שיישארו 0.5 ליטר מים בלבד. לצנן ולקחת 3 פעמים ביום, 4 כפות בכל פעם. אפשר להוסיף סוכר.

אני מאד מזהירה מניסיון להתמודד עם דימום בזמן ההריון לפני בירור רפואי!

 

בחלק מהמקרים הרפואה המשלימה יכולה לעזור לפתירת הבעיה, וכתוצאה מכך, גם להפסקת הדימום. זה תלוי בסיבת הדימום ובאישה. השיטות בהן ניתן להיעזר הן:

  • - שיטות אנרגטיות
  • - הומיאופתיה
  • - טיפול בצבע
  • - דיקור
 

 

תקראו עוד על נושא זה  ובנושאים אחרים הקשורים להריון בהרחבה רבה בספר "בריאות האישה ברפואה המשלימה". אמנם הספר אזל בחנויות הספרים ובהוצאה, אך עדיין ניתן להזמינו אצל המחברת.

כל האמור הינו בגדר מידע בלבד ובשום אופן לא יכול להחליף יעוץ/טיפול רפואי.

כל הזכויות שמורות לד"ר יעל טוקצ'ינסקי ©