כל הביציות שיש אצל האישה במשך כל חייה - גם אלה שהיא ניצלה וגם אלה שהלכו לאיבוד - כולם נוצרו בתקופה העוברית ברחם אמה. במשך כל חייה לא תתווסף אף ביצית נוספת. מאגר הביציות איתו הגעתן לעולם הינו אוצר, שיש לשמור עליו, לא לבזבז אותו, ולנצל עם שכל רב.

הן הושפעו מאורח חייה ותזונתה של אימה והם הושפעו וממשיכים להיות מושפעים עד יומן האחרון מאורח חייה ומתזונתה של האישה. כל דבר טוב (שינה מספקת, הפגת מתחים, תזונה נכונה, שמירה על משקל תקין...) וכל דבר רע (קפה, אלכוהול, סמים, עישון...) הינו בעל חשיבות עבור האואוציטים שלכן.

אין בידיכן דרך לסובב אחורה את הגלגל ולהשפיע על ההתנהגות וההרגלים של אמותינו, אך בידיכן להתנהג ולאמץ הרגלים שלא יהרסו את הפוריות שלכן ושל הילדים שלכן (אם תזכו...). תשמרו על הכללים הפשוטים ותרגילו אליהם את הבנות שלכן.

ובכן, על מה יש לשים לב?

 1. תזונה.
- חשוב לאכול שומנים "נכונים" ולהימנע מהשומנים ה"לא-נכונים": תעדיפו שמן זית, שמן אגוזים, שמן חמניות על פני מרגרינה. אל תחממו שמנים. מכלל הדגים תבחרו לאכול בדגי סלמון, הרינג וטונה. תאכלו יותר אבוקדו וטחינה ופחות בשר ועוף. אם אתן כבר אוכלות בשר ועוף תשתדלו שיהיה רזה.

- תשתדלו לאכול כמה שיותר ירקות ואגוזים וכמה שפחות חלבון מהחי.

- אל תאכלו מזונות מזוקקים, אלא מזונות מלאים.

- תעדיפו מזונות עם אינדקס גליקמי נמוך על פני מזונות עם אינדקס גליקמי גבוה.

- תדאגו לספק לגופכן כמות מספקת של ברזל (ממזון צמחי ולא מהבשר!).

- תשתו מים! תשתו כוס מים כל שעה. תשמרו על עצמכן ואל תרגילו את ילדיכן לשתות קפה ומשקאות קלים וכמובן אלכוהול מכל סוג.

- תאכלו ביצים. ביצים זהו מזון אידיאלי המספק לגוף את כל הויטמינים והמינרלים הדרושים לו. אם יש לכן אלרגיה לביצים, תבדקו למה בדיוק אתן אלרגיות. בד"כ האלרגיה היא לחלבון, ואילו החלק החשוב בביצה זה דווקא החלמון. החלמון הוא זה שמכיל את כל המרכיבים החיוניים לגוף, ואילו החלבון מכיל בסך הכול חלבון. בתזונה המודרנית בד"כ אנחנו מקבלים עודף חלבון, מחסור בחלבון הינו מצב נדיר.

- תדאגו לספק לגוף ויטמיני B. מחסור בויטמיני B הופך את ההריון לבלתי-אפשרי. כך, למשל, מחסור בויטמין 9B גורם ל- spina bifida והפרעות קשות אחרות.

גם ויטמינים ומינרלים אחרים חיוניים לגוף שלך ומחסורם גורם למחלות ומחושים שונים, אך אצל עוברך מחסורם פשוט ימנע את ההתפתחות. תשלימו את המחסור בויטמינים ובמינרלים. בגיל הפוריות הפורמולה המומלצת למניעת מחסור בויטמינים ומינרלים היא פרנטל. תקפידו לקחת את המינון המומלץ ע"י היצרן.

2. פעילות ספורטיבית  
מתונה או עבודה פיזית מתמדת ישמרו על פוריות האישה. אבל עבודה פיזית קשה או פעילות ספורטיבית אינטנסיבית מידי או ממושכת מידי (מעבר ל-40 דקות) יכולים דווקא לפגוע בפוריות. הליכה 1/2 שעה לפני השינה או 1/4 שעה של ריקוד אירובי בבוקר ישפרו את הפוריות.


3. אל תאמצי הרגלים רעים.
ואם כבר אימצת - תשתדלי להיפתר מהם. קודם כל, מדובר על שימוש בסמים, עישון ושתיית אלכוהול, קפה, חלב וקוקה-קולה.


4. משקל הגוף.
עליית משקל הגוף או ירידה במשקל הגוף מורידים את הסיכויים להיכנס להריון. תשמרו על המשקל הטבעי שלכן, אל תעשו דיאטות הרזיה ואל תאכלו ג'אנק. תעדיפו תזונה צמחונית ותאכלו בצורה מסודרת.



5. ויטמין E
תספקו לגופכן מספיק ויטמין E. ויטמין E לא סתם נקרא "ויטמין הפוריות". יש הרבה ויטמין E בצורה זמינה בדלעת, אגוזים ושמנים צמחיים.

 

עד כמה שרק ניתן תשתדלו להימנע ממחלות זיהומיות, במיוחד באגן, מקרינת האגן, כימותרפיה ולקיחת תרופות כימיות.

 תיזהרו משימוש בתרופות הורמונאליות, ובכללן גלולות למניעת הריון למיניהם. לגלולות תופעות לוואי רבות ומגוונות לטווח קצר ולטווח רחוק, ביניהם פגיעה בפוריות - עד לעקרות במקרים מסוימים.

 
לא לעשות הפלות יזומות. הפלה יזומה ידועה כגורם לבעיות פוריות עתידיות. נכון שהיום ניתן לעשות הפלה בגיל מוקדם של ההריון בעזרת תרופה הורמונאלית. נכון שלשיטה זאת יש פחות סיכונים מכל שיטה אחרת. אבל אל תשכחו שמדובר עדיין בתרופה הורמונאלית (בעלת תופעות לוואי כמו כל תרופה הורמונאלית) ושעדיין נשארת בעיה רוחנית: אם נותנים לכם מתנה (וילד - זו מתנת חינם שאין כדוגמתה...) ואתם מסרבים לקחתה - לאו דווקא תקבלו אותה שוב...
נחזור למאגר הביציות. אצל עוברית יש כ-7 מיליון ביציות רדומות. הן לא מתרבות וכמותן הולכת ופוחתת מידי חודש בחודשו.

בזמן הלידה לתינוקת יש כבר רק מיליון אחד, וכשילדה מגיע לגיל ההתבגרות המינית יש לה במאגר רק 300-400 אלף ביציות. כל חודש מתבשלת ביצית אחת, האיכותית שבחבורה. החל מגיל 30 כמות הביציות במאגר הולך ופוחת בצורה דרמטית ביותר ובגיל 40 מאגר הביציות של האישה מכיל בקושי 5% מהכמות הביציות שהיו לה בגיל ההתבגרות.

לא רק כמות הביציות קטנה , אלא גם איכותן. בנוסף, עולה גם הסיכון למוטציות גנטיות. כך, למשל, בגיל 20 ההסתברות להוליד ילד עם תסמונת דאון - 1:1667. בגיל 30 - 1:953 ובגיל 45 - 1:30.

הסיכון לאנומליה כרומוזומאלית כלשהי בגיל 20 - 1:526, בגיל 30 - 1:385, בגיל 35 - 1:192, בגיל 39 - 1:82, בגיל 40 - 1:66, בגיל 42 - 1:20. ושלא כמו בגיל 18 לא פעם מדובר בהריון שהושג אחרי מאמצים ולפעמים גם בהריון אצל אישה שלמעשה אין לה סיכוי להרות שוב... כל אישה צריכה לזכור את זה טוב ולהביא למודעות בנותיה. אישה יכולה להתפתח מבחינה מקצועית, כלכלית ורוחנית בכל גיל. אבל ליכולתה להיות אמא יש גבולות ברורים.

ככל שהאישה מתנגדת לטבע יותר, כך הטבע "נוקם" בה קשה יותר. נכון, יש מקרים, בהם אישה היא בעלת תורשה טובה לפוריות עד כדי כך, שלמרות שהיא עושה את הכול כדי להרוס את בריאותה ואת פוריותה, היא עדיין מצליחה להיכנס להריון. רבים יותר מקרים של נשים שלמרות שהן בעלות בריאות טובה בד"כ ופוריות תקינה ביסודה - הן מתקשות או לא מצליחות להיכנס להריון בגלל טעויות שעשו בחייהן. על זה לא מדברים, ואת זה לא מפרסמים. נשים שנפגעו משימוש בגלולות, מכך שהקדימו קריירה למשפחה ופספסו את גיל הפוריות שלהן וכיו"ב לא מפרסמות את צערן.

הן בוכות אל תוך הכרית. וחלקן מנסות להצדיק את עצמן... מעטות מכירות בסבלן. ומתוך המעטות הללו רבות חושבות "לי זה לא יקרה".

איך את יודעת?

למה בעצם לא?..

 

כל הזכויות שמורות לד"ר יעל טוקצ'ינסקי ©