בלוטת הערמונית הינה איבר זיכרי בגודל של אגוז, הנמצאת מתחת לשלפוחית השתן ועוטפת את צינור השתן. כשמתפתחת אדנומה, היא גדלה ולוחצת על צינור השתן. 
אדנומה הינה גידול שפיר, שלא נותן גרורות ולא פולש אל הרקמות הסמוכות. לפי נתונים סטטיסטיים, 50% מהגברים מעל גיל 40 סובלים מהיפרפלזיה של בלוטת הערמונית, ו-100% מהגברים מעל גיל 80 סובלים מאדנומה של הבלוטה.


הסיבה הרוחנית של הבעיה היא פחד מפני הזדקנות ומוות. הסיבה הפיזית עדיין לא ברורה לחלוטין. חוסר פעילות גופנית וגיל הם בין הגורמים האפשריים. יש הטוענים כי אדנומה של הפרוסטטה מהווה ביטוי לגיל המעבר של הגבר (אנדרופאוז), למרות שכיום גברים רבים מתלוננים על הבעיה כבר בגיל 30. 


האבחון נעשה על ידי בדיקה סרולוגית ו-US של הבלוטה. הבדיקות התומכות הן: בדיקה קטלית של הבלוטה, בדיקת שתן, בדיקת מהירות זרם השתן, רנטגן של האגן, ציסטוסקופיה. ב-IPSS, שיטת איבחון בינלאומית, החולה ממלא שאלון ומקבל נקודות שונות עבור כל שאלה. אם מטופל צבר עד 7 נקודות הוא מוגדר בשלב מוקדם של המחלה, צבירה של 8-19 נקודות - שלב ב' של המחלה, מעל 20 נקודות - שלב שלישי, מתקדם.


יש לציין, שגברים רבים לא מתייחסים ברצינות ראויה לסימנים מוקדמים של אדנומה בחשיבה מוטעית, שאלו הם סימנים נורמאליים הקשורים לגיל ולא דורשים טיפול. הדבר גורם לכך שישנם גברים רבים הפונים לעזרה בשלבים מאד מתקדמים של המחלה. 


הסימנים הראשוניים של הבעיה הם זרם שתן חלש עם הפסקות לקראת סוף הזרם, קושי בהתרקנות שלפוחית השתן, השתנות תכופות, הגדלת משך זמן הירקנות שלפוחית השתן, חוסר יכולת להתאפק, וצורך בהשתנות לילה.


ללא טיפול הולם, הבעיה מחמירה עם הזמן, וגורמת לאי-ספיקת כליות. כתוצאה מכך החולה סובל מעצבנות כללית מתמדת, כאבי ראש, צימאון מתמיד, יובש בפה וחולשה. שלפוחית השתן שלו כל הזמן מלאה, והשתן מופרש בזרם דק מאד שהופך בהמשך לטיפות. במקביל, מתפתח חוסר מוחלט של יכולת להתאפק בלילה, ובהמשך גם ביום. אם גם בשלב זה לא מטפלים בבעיה, זה גורם להיווצרות אבני כליה, דלקות וזיהומים בדרכי השתן, פעילות הכליות משתבשת ומופיע דם בשתן.


בכל שלב של המחלה, צינור השתן עלול להפסיק לתפקד לגמרי ושלפוחית השתן כלל לא מתרוקנת. במצב זה, מופיעים כאבים קשים בבטן תחתונה ופגיעה קשה באריכות חיי המטופל. אפשר לצפות בחולים שכמות השתן שנשארת אצלם עקב בעיות התרוקנות שלפוחית השתן מגיע ל-800 cc ואפילו ל-1,5 ל' ו-2 ל'.בשלב זה אנחנו ממליצים לפניה דחופה לכירורג. הגורמים שיכולים להביא להתפתחות מצב זה הם התקררות, התאפקות ממושכת, דיאטה לא מאוזנת וצריכת אלכוהול.


ישנן מספר אפשרויות לטיפול בפרוסטטה ויש לשקול בכובד ראש את כל הגורמים על מנת לקבל החלטה נכונה שתביא לתועלת מירבית עם מינימום תופעות לוואי בלתי רצויות. הגורמים הרלוונטיים לקבלת ההחלטה במקרה זה הם: חומרת מצב החולה, גודל הפרוסטטה, קצב השינויים, רצון החולה להביא ילדים (למרות שהיום קיימת אפשרות הקפאת זרע) ומצבו הכללי של המטופל.


ברפואה הקונבנציונלית בשלב התחלתי משתמשים בפיזיוטרפיה ובתרופות. סוג אחד של תרופות מרפה את השרירים ובכך מקל על מעבר השתן בצינור השתן. סוג שני של תרופות מקטין את נפח בלוטת הערמונית, ובכך מקטין את הלחץ על צינור השתן. משתמשים גם בתרופות הורמונאליות, חוסמי אדרנלין ותרופות כלל-מחזקות. במקרים של בעיות התרקנות שלפוחית השתן מכניסים קטטר. יש לציין, שקטטר יכול להוות רק פתרון זמני לבעיה מאחר שהוא גורם לסיכון גבוה של זיהומים.


במקרים קשים יותר פונים לפתרון כירורגי: אדנומאקטומיאה או כריתה חלקית של הבלוטה. במקרים פשוטים יותר מבצעים ניתוח דרך צינור השתן ואילו במקרים קשים יותר - דרך דופן שלפוחית השתן. יש גם אפשרות להרחבת צינור השתן על ידי בלון או סטנגים. 


יש לציין, שלרפואה קונבנציונלית אין טיפול מונע לבעיה. בשום אופן אין להשתמש בתרופות המיועדות לטיפול בבעיה כטיפול מונע.


לעומת זאת, טיפול אלטרנטיבי מאפשר למנוע התפתחות אדנומה אצל גברים שלא סובלים ממנה וכן לשפר את מצבם ולרפא את אלה שכבר סובלים מהבעיה. סיכוי ההצלחה בטיפול קשור באופן ישיר ביכולתו של המטופל להתמיד ולמלא בדיוק אחר הוראות המטפל, מצבו של החולה ברגע הגעתו לקליניקה ותמיכת משפחתו. 


מאז ומתמיד השתמשו בהצלחה רבה בצמחי מרפא לטיפול בפרוסטטה. נמצאו כתבים העתיקים של האשורים משנת 1750 לפנה"ס המלמדים על טיפול בפרוסטטה על ידי צמחי מרפא, למשל, Serenoa repens, Pygeum africanum. Urtica diocia, Silibum marianum. 


לפניכם מספר שיטות עממיות לטיפול: 
1.פטרוזיליה. לפי הרפואה העממית, מיץ פטרוזיליה מדכא את התהליך הדלקתי ומסדיר את התפקוד מיני. 
אופן השימוש: לשתות 2 כפיות מיץ טרי 3 פעמים ביום 20 דקות לפני האוכל. 
2. להוסיף על בסיס קבוע זרעי טימין (כמה שיותר - יותר טוב). 
3.לשתות חליטה מעלי אגס בר ולפתן מאגסי בר (כמה שיותר - יותר טוב). 
לחולה מומלץ להתעמל וללכת ברגל. יש להגביל את כמות הנוזלים הנצרכת אחרי 6 בערב ולהפסיק לשתות 3 שעות לפני השינה. מומלץ גם לישון על מזרון קשיח, להימנע מהתקררויות, להשתמש בלבנים חמים בחורף ולעשות אמבטיות ישיבה חמימות שעה לפני השינה במשך 10-12 דקות. 
מבחינה נטורופתית חשוב לנקות את הגוף ולהימנע ממאכלים מזוקקים, מאכלים עתירים בשומן רווי, אלכוהול, קפאין ומזון מעובד ועשיר בחומרים משמרים (ג'אנק פוד).
ישנם תוספי תזונה התומכים בתהליך הריפוי: ויטמינים, מינרלים וחומצות אנימו. 
אדנומה מגיבה טוב לדיקור, אקופרסורה, הדרותרפיה, ארומותרפיה וטיפול הומאופתי. ישנם תכשירים הומאופתיים רבים העשויים להיות יעילים בטיפול בבעיה. 
כל האמור אינו המלצה טיפולית, כמובן, אלא רק דוגמא בעלמא. רק מטפל מוסמך יכול להתאים לכם את הטיפול הטוב ביותר, נטול סכנות וסיבוכים.

 

כל הזכויות שמורות לד"ר יעל טוקצ'ינסקי