אבחון אירידיולוגי

 
אירידיולוגיה - זוהי שיטת איבחון נטורופתית, הנמצאת בשימוש ברפואה משלימה כמה עשרות שנים בלבד - רק מאז שנות החמישים של המאה ה-XX. לפני כן, רק קומץ קטן של רופאים השתמשו בשיטה. מייסד השיטה האירידיולוגית כפי שהיא ידועה כיום הוא ד"ר ג'נסן (JENSEN). היום אבחון אירידיולוגי הוא אבחון ידוע ומוכר בכל העולם. רופאים ומטפלים רבים משתמשים בו. אירידיולוגיה נהייתה לשיטת אבחון הרשמית של נטורופתיה.
לאבחון לפי קשתית העין יש היסטוריה עתיקת יומין. יש עדויות על שימוש באבחון לפי קשתית העין עוד מלפני אלף חמש-מאת שנה. יש עדויות לכך, שבמצרים הקדומה כוהני דת שעסקו ברפואה השתמשו בשיטה האירידיולוגית לאבחון מחלות. היפוקרטס ופילוסטרטס תיארו את קשתית העין. לפני שלושת אלפים שנה בהודו ובסין איבחנו לפי קשתית העין. באירופה רועי צאן ידעו לפי העיניים של הפרות, העזים והסוסים שלהם האם הם חולים ובאיזו מחלה מדובר.
מקור המילה "אירידיולוגיה" הוא במילה "אירידה" - קשת. ומקור המילה "אירידה" הוא בשמה של האלה היוונית איריס, שלפי אמונתם היתה מביאה את עמוד השחר...
 
5th
 
 
היום יש כמה אסכולות באירידיולוגיה, מרכז גדול באנגליה - מרכז ג'נסן - ומרכזים שונים נוספים בכל רחבי העולם. לנוחותם של אירידיולוגים קיימות מפות, בהן נעזרים אירידיולוגים לפיענוח קשתיות העיניים.

קשתית העין זהו אותו חלק של העין שאחראי על הצבע שלה. כשאנחנו אומרים על מישהו, שיש לו עיניים בצבע זה או אחר, אנחנו, בעצם, אומרים, שקשתית העין של אותו אדם היא בצבע זה או אחר.
כל נקודה בקשתית העין קשורה למקום זה או אחר בגוף.
קשתית העין הינו חלק מאד רגיש של העין, וכל שינויים המתרחשים בגוף, מיד משתקפים בקשתית וגורמים לכל מיני שינויים בו. אלה יכולים להיות שינויים בצבע העין, יכולים להופיע סימנים שונים, כמו כתמים, נקודות, פסים, יכולים להופיע שינויים בגודל ובצורה של הקשתית ושל האישון. על סמך אבחון שינויים אלה, האירידיולוג מתרשם ממצבו הבריאותי של המאובחן.
השיטה האירידיולוגית היא שיטה אמפירית, ומהווה תוצאה של תצפיות רבות על חולים שונים במשך שנים רבות.
איבחון אירידיולוגי אינו כואב, אינו קשה, לא כרוך באי-נוחות רבה מידי, לא יכול להזיק, נגיש, אין לו התוויות נגד והוא ונותן תמונה אמינה על מצבו הבריאותי הכללי של האדם, על מצבם של כל מערכות הגוף וכל האיברים הגדולים בגוף, נטיות תורשתיות, טיפוס פסיכולוגי, מחלות שעוברות בצורה א-סימפטומאטית, מחלות שטרם התגלו ואמורות להתגלות בשלושת השנים הקרובות, הרעלות מכל סוג, הימצאות טפילים, מצבה של המערכת החיסונית. השיטה האירידיולוגית מאפשרת גם מעקב קל ופשוט אחר התפתחות המחלה/השפעת הטיפול. השיטה גם מקלה מאד על אבחון מבדיל. אני בפרוש ממליצה על שימוש בשיטה הזאת לכל קלינאי.
כמו בכל שיטה, גם לאירידיולוגיה יש את החסרונות שלה. הבדלים במיקום, גודל וצורת איברים אצל אנשים שונים גורמים לשינויים במיקום השתקפות האיבר ומקשים על האבחון. אצל אטרים (גם אמיתיים וגם משניים) יש שינוי במיקום האיברים ביחס למפה. כאשר איבר חולה, הגודל והמיקום שלו משתנה וגורם לשינויים בקשתית. פתולוגיה באיברים דלים ברצפטורים, או כל פתולוגיה שמלווה גם בפגיעה במערכת העצבים המרכזית יכולה לא להתבטא בעין. אירידולוגיה לא מזהה מחלות זיהומיות. כאב מוקרן נותן סימן של פתולוגיה באיבר בריא. למשל, במחלה, שמלווה בכאב מוקרן לגב התחתון, נראים סימני פתולוגיה בגב התחתון למרות שבמציאות אין שם שום פתולוגיה. אם באיבר מסוים או במערכת מסוימת יש שינויים פתולוגיים, מיד רואים את השינויים ואת חומרתם, אבל לא את טבעם.
חשוב לשלב אבחון אירידיולוגי עם שיטות אבחוניות אחרות. זה מקטין את טעות האיבחון למינימום.
לאיבחון אירידיולוגי יתרונות כל-כך רבים, תוצאות כל-כך מדויקות ומהירות, שאני ממליצה לכל אחד לפנות לאבחון אירידיולוגי גם בעת צורך באבחון וגם כצעד מונע.
 
כל הזכויות שמורות לד"ר יעל טוקצ'ינסקי.